May 1st
(International Labor Day)
> Background
חנוכה הינו החג היחיד מבין החגים המסורתיים שאינו מופיע במקרא ואת שורשיו יש למצוא בתרבויות ובזמנים שקדמו לתרבות העברית. בתקופה זו של השנה חל היום הקצר בשנה (ה-21 בדצמבר בלוח הלועזי) אשר לאחריו האור הולך ומתגבר. חוקרי תרבות מצביעים על פולחני אש שנהגו במזרח הקדמון במטרה להבטיח את חידוש האור ע"י אל השמש. עדות לסמל קדום זה נשתיירה בדברי הנביא יחזקאל המתארים מנהגים של פולחן השמש בהיכל ה'. השפעות קדומות אלה ניכרות עד ימינו בדמות חגי האור הנחגגים ברחבי העולם, כדוגמת חג המולד הנוצרי.
ימי החג חלים בסופו של חודש כסלו, שהוא שיאה של עונת מסיק הזיתים. עדות קדומה על תשתיתו החקלאית של חג החנוכה מספרת כי: "בעשרים ושניים בו (החודש התשיעי, כסלו) – מועד השמן…" (מגילות קומראן).
על פי ספר מקבים ב', בתום מרד המקבים (שנת 163 לפנה"ס), עם שחרור ירושלים, הורה יהודה המקבי לציין את חג הסוכות (למרות שכבר חלפו כחודשיים ממועד החג) אשר נמנע מתושבי ירושלים לקיימו בשל הלחימה ביוונים. אפשר לראות בחנוכה מעין "סוכות שני" ולהבין מדוע נחגג במשך שמונה ימים.
את עיגונו של החג החדש במועד זה, העשרים וחמישה בכסלו, אנו מוצאים בספר מקבים א', בו אנו מתבשרים כי פעולת טיהור בית המקדש ע"י יהודה המקבי נעשתה בדיוק באותו מועד בו חיללוהו היוונים: "ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו […] וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים"(ספר מקבים א', נ"א-נ"ב).
> The Story
חנוכה, שראשיתו באירועים צבאיים, מדיניים ודתיים, הפך בתקופת חז"ל לחג שעיקרו טיהור בית המקדש והחזרת הפולחן, הודות לנס האלוהי. זיכרון זה מיוצג דרך ספור נס פך השמן המופיע בתלמוד הבבלי במסכת שבת.
החל מתקופת ההשכלה, וביתר שאת בתקופה הציונית, חזר לייצג החג ספור גבורה אנושי של עם הנלחם על ריבונותו וחופש דתו. זיכרון זה מיוצג באמצעות הדלקת הלפידים ודמותו של יהודה המקבי.
> In Zionism
דמותם של המקבים כיהודים עזי-נפש, המכריעים במעשיהם את גורל העם ומעצבים את מציאות קיומו, שימשה את הציונות בבקשה לחנך את העם על ערכים שונים מאלו שחינכה עליהם המסורת היהודית בגלות: יהודי אקטיבי, לוחם, מחדש את ריבונותו ומתקומם נגד שלטון זר. ביטויים לכך ניתן למצוא מראשית הציונות בדמות הקמתן של אגודות הספורט "מכבי" ו"הכח", או באמירתו המפורסמת של הרצל בספרו 'מדינת היהודים': "לכן אני מאמין כי דור של יהודים נפלאים זה יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים". תפיסות אלה קיבלו את ביטויין בהתיישבות העובדת ובתנועות הנוער הנוהגות להדליק כתובות-אש לזכר גבורת המקבים. בצה"ל ובישובים רבים קיימת מסורת של "מרוץ הלפיד". שירי חנוכה רבים עוסקים בסמלי השמן, האש והגבורה ואף דרכם ניתן לעמוד על חידוש ערכי החג בעידן הציוני כדוגמת השיר "אנו נושאים לפידים". הציונות הדתית חיברה בין ספור הנס לספור המרד בפרשנות לפיה הצליח אלוהים בידי משפחת חשמונאי ועשה להם נס אשר הביא לניצחונם בקרבות.